Is it permissible to carry on Shabbos on an island with respect to the natural ‘walls’/boundaries of the island acting an Eiruv?
Answer:
While the seashore or beachfront surrounding an island may theoretically serve as proper mechitzos to create a Rshus Hayachid, practically speaking a person vacationing on an island may not rely on these natural partitions to permit carrying on Shabbos. This is due to a number of concerns which may invalidate these “mechitzos”, based on various factors of the specific island. In addition even in the event that the mechitzos are in fact valid, an island with multiple inhabitants may potentially require an Eruv Chatzeiros. This also depends on a number of factors, including if there are other Jewish visitors, if there are Jews who live there on a permanent basis, and other factors.
מקורות וביאורים:
מבואר בכמה מקומות שלא רק מחיצה ישרה של עשרה טפחים הוי מחיצה לעשות רשות בשבת, אלא גם כשיש “תל המתלקט” והיינו שכל שהקרקע עולה עשרה טפחים בתוך המשך של ד’ אמות, הוא נחשב כמחיצת עשר, ויכול לעשות ממנו רשה”י בשבת. וא”כ לכאורה ה”ה בכל אי שמסובב לו מחיצות כאלו שבסוף הארץ במקום המים, גוש הקרקע יורד למטה הרבה יותר מי’ טפחים. ואף אם אינו יורד ישר, בדר”כ יש ירידה של שיעור הנ”ל של “תל המתלקט”. ואף שהמחיצות הם למטה מהארץ שהוא עומד, הלא בזה אמרינן גוד אסיק מחיצתא, וכאילו המחיצות עולות עד לרקיע.
ומ”מ יש כמה פקפוקים שמחמתם א”א לסמוך מן הסתם על מחיצות אלו. דהנה, לאו הכל מקום יש שיעור של תל מתלקט, ויש מקומות שהירידה הולך יותר לאט ואין בו שיעור מחיצה. ואף שבאיזה מקום במשך הים [רחוק מהארץ] מן הסתם יש שיעור הנ”ל. מ”מ עיין בשער הציון בסימן שס”ג ס”ק צג’ מה שמביא מהמג”א שכיון שתוך הים נחשב לכרמלית א”א להשתמש במחיצות העומדות בתוכו [וע”ע בחזו”א או”ח סימן קנ”ו בהשמטות לסימן שס”ג מה שכתב בזה].
וגם במקום שיש מחיצות הים והם קרובות לשפת הארץ, הקשו הראשונים שהלא אם אלו הם מחיצות, כל העולם כולו הוי רשות היחיד, דכל העולם מוקף על ידי מחיצות הימים יגדולים, כידוע. ועי’ בתוס’ בעירובין כב: שהקשה כן וכן בחידושי הריטב”א שם. ובתוס’ מתרצים שכיון שהם מחיצות בידי שמיםהם גרועים ובזה לכ”ע הרבים מבטלים המחיצה. ובהריטב”א ביאר שצריך להיות מחיצות ניכרות, והיינו שאלו בתוך המחיצות צריך להרגיש ולראות עצמו בתוך המחיצות. ועי’ בשער הציון בסימן הנ”ל ס”ק צד’ שמביא דעות הנ”ל, ומפלפל בדין מחיצות הנ”ל כשיש בהם גשר הנכנס לתוכם או ספינות שהולכות ובאות דרך המקום ההוא. וכל זה נוגע בניד”ד, שצריך לדון מצד גודל המקום, הספינות וגשרים.
וחוץ מכל זה יש לדון מצד חיוב עירוב חצירות, ואף שקי”ל בסימן ש”ע סע’ ח’ שכל שהוא רק אורח אינו אוסר ואינו צריך עירוב, עי”ש ברמ”א שכל זה הוא רק כשיש דיירים קבועים שהוא בטל עליהם, אבל כל שיש רק אורחים ישראלים, ואינם אוכלים ביחד, אוסירם זה על זה מיד, וצריכין לערב, וכן לשכור רשות מהגויים. ואם יש שתי דיירים קבועים [יהודים] או יותר שאינם מערבים, כל האורחים נאסרים על ידיהם, כמבואר בשעה”צ סימן שצ”א ס”ק ט’. ואם הוא באי קטן פרטי לבד לעולם אין כאן חשש הזו ותלוי לפי המקום ומציאות.
